כפולה ומכופלת #1

[פוסט מספטמבר 2007]

      

במגזין TheMarker Women מופיעה אחת הכפולות המאוירות המעניינות שראיתי בזמן האחרון האחרון - עמ' 40-41.

מוצלחת, בין היתר, משום שהיוצרת, מאיה שלייפר, היא גם המאיירת וגם מעצבת המגזין. עשתה חיבור מעניין בין הכותרת, הטקסט והאיור.

   

מצאתי את האיור באתר של מאיה:
http://mayashleifer.carbonmade.com

              
    

TheMarker Women. הקליקו להגדלה

   
    
ובכן, זכורים לי עוד מקרים בהם המעצב או העורך הגרפי הוא גם מאייר שתורם מיצירותיו למגזין/עיתון - יש כמובן את ערן וולקובסקי ב"הארץ", אילנה זפרן ב"עכבר העיר".. ועוד כמה שאני לא זוכר כרגע... אבל כאן זה בכל זאת קצת מעבר (וגם מקרים כאלה זכורים לי, אבל לא כרגע).

     

בכל אופן.. נדמה לי, ממה שאני מכיר ויודע, שלא כל מאייר יכול להיות גם מעצב. תקנו אותי אם אני טועה. לא ממש ברור לי כמה מהמאיירים הם בעלי הכישורים האלה, ואם הם גם מעצבים, אז במה מהשניים הם יותר טובים. סיבוך שכזה.
 

שחר קובר: קודם כל, האיור אכן מוצלח, ובכלל לגברת יש כמה עבודות יפות.

     

כל מאייר צריך לדעת גם לעצב. אני אומר "צריך" ולא "יודע", כי יש כאלו שאיכשהו מסתדרים בלי. אבל, לדעתי, אפשר לראות בבירור הבדל של שמיים וארץ בין עבודות של מאייר שלמד גם עיצוב לבין מאייר שלא. הרי האיור בסופו של דבר הוא יצירה עיצובית. איך ומה ואיפה להניח על דף הנייר את האיור, זאת החלטה עיצובית. הקומפוזיציה, הצבע, הצורה, קו, כתם, כולם אלמנטים עיצוביים שהמכלול בינהם יוצר את האיור.  ללא כל ספק אני בטוח שמאייר שיודע לעצב טוב רק מרוויח מזה. נאמר בקומיקס עיצוב הדף הוא קריטי. או בספר ילדים, עיצוב הכפולה והיחס שלה לטקסט. כרזות מאוירות הן גם דוגמא טובה.

       

פעם פעם לא הייתה הפרדה שכזאת בין מאיירים למעצבים. זה מתחיל עוד מתקופת הפפירוס במצרים, בו אותו אדם כתב את המגילות, "עיצב" ו"אייר" אותן, דרך ימיו הראשונים של הקודקס החל מימי רומי, ביזנטיון וימי הביניים, בו הסופר (scribe) היה כותב ומאייר (או מעטר) את הדף גם יחד, ועד טולוז לוטרק והכרזות שלו, שמעטרות כל בית ממוצע כאן. מה הוא? מעצב? מאייר? אמן? גם וגם וגם. פעם, ולפעמים גם היום, אין הפרדה בכלל בין השניים.
   
מצד שני, רבים המעצבים שלא מסוגלים לאייר.
        
  
גיא גרניט:  אני מסכים עם כל מה שאמרת. אבל, איכשהו, אני כן חושב שיש הבדל בין עיצוב מגזיני/עימוד עיתונים (התמחויות ונישות בפני עצמן) לבין מעצב שהוא גם מאייר או מאייר שהוא גם מעצב (בספרי ילדים נניח). השילוב הראשון (ע"ע וולוקובסקי, זפרן ושלייפר) מעניין אותי באופן ספציפי. במקרה של שלייפר נדמה לי שהיותה גם מאיירת משפיעה על עבודת העימוד והעיצוב המגזיני שהיא מופקדת עליה (למרות שאין לי מושג איך זה עובד מבחינת היחסים מול העורך הגרפי שמעליה ועם דגם עיצובי שהתגבש אולי לפניה).
   
יפעת דיין:  גיא, בתור מאיירת שעובדת בעיצוב מגזינים, אני לגמרי מבינה למה היית חייב לסרוק את הכפולה הזו. היא מהממת בעייני. עיצובית ואיורית. השילוב של הטקסטים, הכותרת והאיור פשוט מושלמים.
    
7/7/2007