[29/5/2011]
מורן ברק העלה השבוע לפליקר את האיור הבא:
מורן ברק העלה השבוע לפליקר את האיור הבא:
![]() |
| מתוך הפליקר של מורן |
שאלתי אותו לגבי העימוד של הכתבה, וקיבלתי את התשובה הבאה: "זו כפולה, הכותרת והטקסט אמורים לבוא באמצע". "אז נתנו הרבה מקום (של כבוד) לאיור. יפה", השבתי. ומורן המשיך: "כן. בכלל, בר כהן מדה-מרקר הוא מעצב שמבין איור ונותן הרבה חופש למאיירים, וזאת בניגוד למעצבים אחרים שאולי מפאת חוסר ביטחון או מיראת הממונים עליהם מעדיפים לדבוק בתבניות המוכרות והסטנדרטיות.
לדעתי איור עיתונות טוב הוא בהרבה מקרים כזה שמשחק עם הטקסט ונטמע בתוכו או להיפך, ולא ממוסגר בנפרד, וזה מצריך מידה מסוימת של הרפיית המושכות מצד המעצב".
לדעתי איור עיתונות טוב הוא בהרבה מקרים כזה שמשחק עם הטקסט ונטמע בתוכו או להיפך, ולא ממוסגר בנפרד, וזה מצריך מידה מסוימת של הרפיית המושכות מצד המעצב".
חשבתי שכדאי לפתוח כאן מקבץ ממוקד בנושא הזה.
הנה הפקה משותפת מעניינת של ערן מנדל ו"כלכליסט":
![]() |
| הטקסט יושב יפה יפה במקום המיועד לו |
http://www.flickr.com/photos/tukinon/4418879507
(ראו התייחסות של ערן בלינק)
ואלו שלוש כפולות של שחר קובר:
ועוד מערן מנדל:
![]() |
| גלובס |
![]() |
| כלכליסט |
![]() |
| גלובס |
![]() |
| מעריב |
![]() |
| כלכליסט |
גיא גרניט: בדוגמה השנייה של ערן מנדל ("רגל פה, רגל שם") נדמה לי שהעימוד וצורת ההושבה של הטקסט קצת פחות מוצלחים מבשאר הדוגמאות.
מתן מזור: העבודות של ערן מנדל מצוינות בעיני. הן דינאמיות ונועזות מבחינה צורנית וצבעונית, ואני אוהב את זה מאד.
נועה ליברמן-פלשקס: זה מגניב. ברוב הכפולות שיצא לי לאייר (על מי אני עובדת, היו בדיוק שתיים) האיור הלך רק לצד אחד ובצד השני המשיך הרקע. אחלה עבודה.








אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה