מניח שקניתי את הספר "צוללת" של ג'ו דנתורן בגלל שבביקורת הבטיחו שזה סאלינג'ר הבא, צעיר בריטי מבטיח, וגם בגלל העטיפה, כמובן. לא שאני ממש מצליח להתחבר לסאלינג'ר המקורי, אבל נו, נניח. קניתי באותה הזדמנות גם ספר אחר שהבטיחו שהוא רימונד קארבר הבא..
בירור קצר העלה שהעטיפה "מתורגמת" גם היא - מהמהדורה האנגלית - ואוירה על-ידי Nina Chakrabarti
העטיפה מעניינת, עמוסה בפרטים ואובייקטים מתוך הסיפור, ועניינה אותי גם הצורה בה "תרגמו" אותה מ"משמאל לימין" ל"מימין לשמאל", בעיקר לאור השילוב של טקסטים וטיפוגרפיה שהיה צריך להשאיר בכיוון המקורי בעוד שאר האיור עבר פליפ (היפוך מראה) ברובו. אבל זה לא רק פליפ, אלא גם הזזה של אובייקטים, אולי אפילו ציור מחדש, וכמובן טיפוגרפיה ידנית בעברית
מעלה כאן את הגרסה האנגלית שמצאתי ברשת ואת העטיפה בעברית שצילמתי (כמיטב יכולתי)
[לחצו על התמונות להגדלה]
ממש "מצא את ההבדלים". שימו לב ללינק עם העטיפות מרחבי העולם, כולל הצנזורה האמריקאית.
לגבי השתיים שכאן, עושה רושם שגם הפורמט ועובי הספר קצת שונים, וגם רוחב ה"כנפיים".
רחל סטולרו-חיים: אוסף העטיפות מהעולם ממש מעניין.
לגבי הפליפ - איכשהו זה נראה פחות טוב, נדמה לי שבגלל הטיפוגרפיה. הפונט שנעשה בו שימוש בתוך המסגרות לא טוב בעיניי. בנוסף פיזרו אותו באופן אחיד על פני המלבן, בעוד שבמקור יש חלוקה לפסקאות ומבנה גרפי יותר נוקשה. הכותרת בעברית יותר מרווחת ומפוזרת, וזה פחות מתאים לאיור הדחוס.
מתן מזור: בתור ילד אני זוכר ספרים וסרטים עם הדבקות מאוד גסות של טקסט בעברית. כאן החיבור הוא הרבה יותר אורגני ונעים. אני מסכים עם רחל בעניין הטיפוגרפיה הבעייתית - הצפיפות והנוקשות הולכות לאיבוד בריווחים המוגזמים ובכתב היד הלא קשור (במקור הכל כתוב באותיות גדולות).
גיא גרניט: רחל, לגבי הכותרת - אני לא בטוח שבמהדורה הגרמנית, למשל, עשו את זה טוב בהרבה:
עברית זה כמובן המקרה ההפוך, כי השם קצר יותר מהאנגלית, ולא ארוך ממנו. אולי מי שגייר את העטיפה צריך היה להוסיף עוד אלמנטים יוצרי דחיסות באזור הזה, כשם שהוסיף את האלמנט שמתחת לכלב
http://www.eyoor.co.il/2011/09/blog-post_6765.html
15/10/2010
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה