בלוג איור - ראשי    .    כל התגיות  .  חיפוש  .  אינדקס המאיירים  .  פינטרסט  .  פייסבוק  .  פליקר  .  RSS  .  מדף

  ניווט בבלוג איור   

יום שלישי, 3 ביולי 2012

מיוחד: ראיון עם איתמר דאובה עם כניסתו לתפקיד ראש מסלול איור בשנקר

 
   
איתמר דאובה הוא מאייר ואנימטור. בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל 2002. מכהן כמנהל קריאייטיב בערוץ התוכן לפעוטות Baby First. הריאיון עמו נערך בעקבות תחילת כהונתו כראש המסלול ללימודי איור ואנימציה במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. דאובה נכנס לתפקיד באוקטובר האחרון, לאחר 11 שנים בהן עמד בראש המסלול פרופ' ירמי פינקוס. פינקוס ייסד את התוכנית ללימודי איור בתקופת בי"ס לעיצוב ויטל, שמוזג בהמשך בשנקר. שוחחתי עם איתמר על מגמות בתחום האיור בישראל ועל מצבם של לימודי האיור והאנימציה בשנים האחרונות, ובתוך כך הכיוון העתידי של מסלול האיור בשנקר  (בסוף השיחה נגענו קצת גם בכובעו השני, תחום התוכן הדיגיטלי לילדים)
 

מאת גיא גרניט


- כיצד ניתן, לדעתך, לאפיין את מבנה שוק האיור המקומי? מה השינוי הבולט ביותר בשוק הזה בשנים האחרונות ומה לדעתך צפוי בעתיד?
    
איתמר: "אין ספק שהשוק השתנה. היום הוא רווי יותר, שוק שפועל בטווח ותקציבים נמוכים יחסית, עבודה ממוחשבת ומהירה על איורים. מבחינת מבנה השוק, רואים בשטח מגוון של סוגי מדיה, חלקם חדשים לחלוטין, ויש היום יותר נישות/אלטרנטיבות לנישות הקלאסיות של איור עיתונות וספרים – למשל איור דמויות, חלקי דמויות ורקעים לאנימציה ולמשחקים, כאשר החיבור וההנפשה נעשים בהמשך ע"י אנימטור או מתכנת. תהליך העבודה כולו השתנה, אבל זה לא ייחודי לישראל.
 
מבחינת המאיירים שפועלים בארץ, יש רמות שונות של תוצרים, שמתאימות לפרויקטים ולקוחות מסוגים שונים. מאיירים טובים עובדים היום גם בחו"ל, חלקם דרך סוכנויות זרות".
   


- בתקופתו של ירמי פינקוס, שעוסק באיור במובן המסורתי יחסית, היתה עדנה מסוימת דווקא לתחום האנימציה, לפחות בפרויקטי-הגמר. האם זיקתו האישית של ראש מסלול יכולה להשפיע על הסטודנטים? אתה נחשב מאייר עם זיקה לאנימציה ולעבודה ממוחשבת, האם הכיוונים האלה צפויים להמשיך ולהתפתח בשנקר, או שאתה צופה התחזקות של כיוונים אחרים דווקא?
    
"זיקה של ראש מסלול יכולה לקבוע את הנושאים אליהם ייחשף הסטודנט, אני מאמין שיש לכך השפעה, אך, בנוסף, המסלול לאיור מתפתח בהתאם להתפתחות התחום בכללותו, בישראל ובעולם. אני יכול להעיד, שגם אני כבעל מקצוע, מתפתח ומתאים את עצמי בהתאם לשינויים; העיסוק באנימציה אכן צפוי להתרחב, בהגדרה, ועל-פי רצון שנקר.

המחשב הוא בלתי נמנע היום, וסטודנטים ממילא מגיעים אליו גם ללא הקורסים המובנים של המחלקה והמסלול – חשוב לנו לשמור על קורסי הטכניקות הקלאסיים, במיוחד בעידן בו המחשב יכול לחקות את החומריות 'של פעם', ועם זאת לא ניתן להתעלם מנוכחות העולם הדיגיטלי ויש לשלב גם אותו. אנחנו מעודדים את הסטודנט להתנסות בטכניקות מגוונות - מאקריליק,  מים  ודיו,  דרך סדנת דפוס משי  ועד חבילת ה-CS".
 

- עד כמה, לדעתך, בחירת הפורמט לפרויקט הגמר, למשל אנימציה או התמקדות בספרי ילדים, מושפעת מ"מגמות בשוק"? 
     
"הפורמט לפרויקט מושפע מתחומי העניין והרצונות של הסטודנט - שנגזרים, בין היתר, גם מהנעשה בשוק. כולנו חשופים ומושפעים מהמראות שסביבנו, וזה לגיטימי".
     
 
דמותגים למדור שוק ההון ב"גלובס". איור: איתמר דאובה
   

- מה מבדל כיום את מסלול האיור בשנקר ממסלולי האיור בבצלאל ובוויצו, והאם תוכל לשתף אותנו מעט במחשבותיכם ביחס לבידול עתידי?
   
"אומר בכנות שאני לא מכיר מספיק לעומק את המסלולים המקבילים בוויצו ובבצלאל, ולכן לא אוכל לדבר על בידול. אני כן חושב שסגל מרצים יוצר אופי מסוים, ולמרות שיש מרצים שמלמדים ביותר ממוסד אחד, ניתן לומר שהסגל הוא אלמנט מייחד; מבחינת העתיד, הייתי רוצה להמשיך במגמה של מסלול ל'איור פלוס', כלומר לתת לתלמידים כלים נוספים להמחשה כדי שיוכלו לפעול במגוון מדיות שונות".


- בהשוואה לאיור, באנימציה קיים בארץ מבחר רחב יותר של מסגרות ומוסדות לימוד – בתי ספר לעיצוב, מכללות לאמנות והכשרות פרטיות. היכן נמצא שנקר ביחס לכל אלה?
    
"יש אצלנו בסיס של לימודי אנימציה המתרחב משנה לשנה. לא מדובר עדיין במסלול מלא, כמו במחלקה לאמנויות המסך בבצלאל, אלא בשורה של קורסי מבוא וקורסים מתקדמים שעוברים סטודנטים בכל המסלולים בתקשורת-חזותית, מי יותר ומי פחות. כוונת המחלקה היא להמשיך ולפתח את העיסוק בתחום".

   
- בשנקר מסלולים נפרדים לאיור ולאינטראקטיב. האם לאור התפתחויות טכנולוגיות, כמו ספרי ילדים לטאבלטים, אין מקום לקורסים משולבים לשני המסלולים או קורס אינטראקטיב ייעודי למאיירים? האם צפוי שינוי רחב יותר באופי המסלול בעקבות הטכנולוגיה והצפי לעתיד?
    
"אתה שואל האם אופיו של המסלול צפוי להשתנות? בוודאי. איננו יכולים להתעלם מההתפתחויות הללו. קורסים משולבים כאלה אכן חשובים, יש להם מקום. עם זאת, הדוגמא של ספרי ילדים בטאבלטים מעט לינארית ומגבילה בעיני. מדובר בהרבה יותר מלעשות מוצר איור קלאסי כספר ילדים, רק לטאבלט. כפי שאני רואה זאת, מדובר גם בעולם המשחקים הדיגיטליים כולו. כלומר, בכל מקום בו יש צורך לספר סיפור, להמחיש ולהפעיל דמויות וסביבות - יש איור".
 

- במקרים רבים יכולת העיצוב של מאייר, גם הכישרוניים ביותר, נופלת משמעותית מיכולת האיור שלו, וחלקם יוצאים עם תואר בעיצוב ללא יכולת עיצובית של ממש, האם בכוונתך לפעול בנושא?
    
"כפי שציינתי, המטרה היא לחזק את קורסי האיור הקלאסיים. בין היתר, בקורסי עיצוב, ולשנות קצת את ההתנסויות הקיימות בנושא".
 
 
איור פוליטי ל"ידיעות אחרונות" / איתמר דאובה, מתוך הבלוג

 
- בשנים האחרונות נראה שהשוק "מוצף" מדי שנה בעשרות בוגרי אנימציה ואיור. כיצד אתה צופה שהשוק המקומי יקלוט כמות כזו לאורך זמן? אולי יש מקום להקטין את המסלול? מה לגבי לספק הכוונה תעסוקתית לסטודנטים?
     
"השוק לא יקלוט את כולם – וזה גם לא תפקידו. תמיד צריך להזיע ולהתחרות באחרים. אני חושב שהמצב הנוכחי סה"כ משמר רמה בסיסית של מקצועיות.

המספרים אינם שיקול שלי . היו שנים בבצלאל בהן מחזור לימודים של כל המחלקה לעיצוב גרפי מנה 20-30 סטודנטים. בעשור האחרון זה מגיע לפי-3 או 4, אבל יחסית, המסלול שלנו קטן כבר היום. מספר הסטודנטים שמתחילים את מסלול איור בתקשורת-חזותית שנה ב' בשנקר נע סביב מספרי העשרה, 14-18..".
 

- מהן השאיפות שלך כמורה? לאן ברצונך לכוון את הסטודנט כיוצר ואולי כאמן?
   
"חשוב לי להבהיר לסטודנט – וזה מתקשר לשאלה לגבי התעסוקה - שהוא חייב לשאוף היום לרב-תחומיות ומודולאריות, אם הוא מתכוון להתפרנס מאיור – חשוב שיכיר את העולמות השונים בהם איור מיושם; בנוסף, הסטודנט כיוצר – אני מזכיר להם שההתבוננות והסקרנות הן בידיהם..".
 

- בלימודי האיור נוצר מצב מעט מוזר, אולי בשונה כמעט מכל תחום תעסוקתי אחר, שבו מרצה שמלמד איור, מכשיר למעשה את מי שמייד בתום לימודיהם יהפכו למתחרים שלו, ובאיזשהו מקום פוגע בסיכויי השתלבותו שלו בשוק עבודה תזזיתי ממילא. מה תחושות המרצים לגבי זה?
    
"כך זה לדעתי בכל התחומים בלימודים מקצועיים - סה לה וי. אדבר בשם עצמי, אני אוהב את המסגרת הלימודית. אני לומד גם הרבה תוך כדי תהליכים. כלומר, גם המרצים יוצאים נשכרים מכך".
 

- נתמקד רגע, ברשותך, בתופעה מעניינת בקרב בוגרי איור טריים בשנה האחרונה.. "זריזות" שכזו, ויש לי כרגע 3 דוגמאות להמחשה – אביאל בסיל, בוגר המסלול שלכם, שכבר עובד כרגע על ספר הילדים השלישי או הרביעי שלו, אחרי שניים שכבר ראו אור בהוצאה גדולה, תמר הוכשטטר שמייד עם סיום לימודיה בבצלאל (2010) איירה ספר בקוריאה  ויעל אלברט (בצלאל 2011) שאיירה לאחרונה ל"ניו יורק טיימס".. מה דעתך על ההצלחות המהירות האלו?

"מברוק. שימשיכו.  בתחום האיור, מה שעובד עובד – אין פה עניין של 'מהירות'. בשורה התחתונה האיורים האלה הוכיחו את עצמם, וענו על הצרכים - של עורך גרפי, סופר, מו"ל, מפתח משחקים וכו'. המקרה של אביאל קצת שונה, הספר הראשון שלו הוא הוצאה לאור של פרויקט הגמר עצמו, אבל היו כבר דוגמאות שספר ילדים מפרויקט-גמר ראה אור לאחר התואר – למשל במסלול שלנו: נטלי וקסמן-שנקר עם 'המפוזר מכפר אז"ר',  'בארץ סין' של גלית לוין. עוד ספר שיצא לאחרונה, למרות שאינו ספר ילדים, "למצוא טוב" של רונה מור-נתנאל".


- בקרב מאיירים ישראלים הובע רצון בהשתלמויות מקצועיות ואף תואר שני בעיצוב ובאיור, מה הסיכוי ששנקר יוכלו להרים את הכפפה?
   
"אני חושב שיש כוונות בעתיד, אך כרגע זו כנראה לא התקופה המתאימה למהלכים הדורשים תקציבים משמעותיים".
           
   
ציפי לבני ל"ידיעות אחרונות" /  איתמר דאובה 
   
 - לסיום, שאלה אחת בכובע השני שלך, כמנהל אמנותי של ערוץ Baby First, האם תוכל לנסות ולהעריך מתי לדעתך נראה התייצבות של תחום התוכן הדיגיטלי לילדים מבחינת פלטפורמות וסוגי תכנים? ולאיזה סוג של "התייצבות" ניתן לצפות?

"תגדיר התייצבות.."
   

-גיא:  ובכן.. אני מניח, שקשה לתת תחזיות ולהגדיר 'התייצבות' בשוק ששונה מכל מה שקדם לו. אפשר לדבר על התפלגות בין מגוון השחקנים והיוזמות, למרות שבאמת לא ניתן לנבא, ואפשר לדון במגוון ההתקנים בהם זמין התוכן, אבל בוא נתמקד אולי ברמת המוצר, מה שמוצע לילד באפליקציה.
    
עושה רושם שהשוק מוצף ניסיונות, שחלקם די מזורזים ובוסריים, גישושים בכל מיני כיוונים שמשווקים לצרכן כמוצר מוגמר. לפחות מהתרשמות חיצונית, הרבה מהיישומים האלה בסיסיים ודי דומים זה לזה בהיצע שלהם, רק ברמות גימור שונות – גם כאלה שמגיעים מתאגידי המדיה/תוכן הוותיקים והמבוססים. התחושה שלי (לא בדקתי) שילדים ממצים אותם די מהר, יתכן אבל שהם לא מיועדים ליותר מכך..
   
ה'התייצבות' שהתכוונתי אליה היא ברמת העושר או ההיקף של האפליקציה, ואני מניח שכשאני חושב על אפליקציה, אני חושב עדיין בעיקר על "ספר ילדים", כך שאולי התייצבות לא יכולה לקרות לפני שיהיה שינוי בתפיסה והתייחסות ליישומים האלה כתוכן מסוג חדש, קטגוריה נפרדת (מה שמתקשר להערה שלך על ספרי טאבלט, בשאלה על החיבור למסלול אינטראקטיב). כלומר שביחס להתעבות כזו, שהיא אולי מתבקשת, 'יתייצב' איזה סטנדרט של תוכן עשיר/מושקע יותר. מה דעתך? זה יגיע בהכרח מהתאגידים הגדולים?
    
האם אתה סבור שאותן אפליקציות בסיסיות שקיימות היום ימשיכו להימכר ולהיות רלבנטיות גם בעתיד, והאם אין פה חינוך של השוק למוצר מצומצם ודי בסיסי, שיפגע באימוץ התוכן הדיגיטלי לילדים, והנכונות לשלם עליו, בשנים הבאות?
    
(אגב, בזווית המקומית שלנו, האם לדעתך לישראל צפוי תפקיד משמעותי בתחום גם בהמשך, ובעצם, עד כמה הוא משמעותי כיום?)


איתמר:  "חלק מאותן אפליקציות מצומצמות, שאתה מתאר, הן באמת יותר בסגנון 'חטיפים', לא מדובר במשחקים 'עמוקים' ורבי פעילות כמו משחקי וידאו, Angry Birds וכו'. אני חושב שתמיד תהיה במה לאפליקציות פשוטות כאלה בקרב קטנטנים. בקרב גדולים זה מאד תלוי בחוויית המשחק. אם החוויה לא משהו, האפליקציה תמות. הקהל מצביע ברגליים. ליתר דיוק, באצבעות..

דווקא אצלנו בארץ יש ניסיון לספק אינטראקטיביות עשירה יותר – בארה"ב, למשל, יש אפליקציות ספרים רבות שרק מציגות את איורי הספר הסטטיים עם בימוי מצלמה מינימאלי+פסקול וזהו – פה משקיעים בנקודות לחיצה אקטיביות וכל מיני הפתעות שמעשירות את חוויית המשתמש של הילד.

לישראל יש מקום משמעותי מאד גם בתוכן משודר, טלוויזיה, וגם בעולם הדיגיטלי, בעיקר מעצם היותה מדינת הייטק, לאו דווקא כמובילה עולמית בעיצוב ואיור. יש מגוון פיתוחים ישראלים, ובהקשר לחלק הראשון של השאלה שלך, 'מזורז ובוסרי' -  הכל שאלה של תקציב. בתחום הילדים בארץ פועלים בתקציבים נמוכים ולכן מכוונים לגילאים צעירים יותר שיכולים ליהנות גם מתכנים פשוטים יחסית – יש הרבה פעילות ווב וסלולר שמיועדת גם לשווקים מחוץ לישראל, ופחות הפקות טלוויזיה עתירות תקציבים שכמעט בלתי אפשרי להפיק בארץ. לכן צצים גם אותם ניסינות בוסריים – אבל לא רק!

עקב ריבוי המכשירים וקצב התווספות הפלטפורמות, ברור שיש בלגאן של גרסאות – כמו תמיד בסוף זה הרי יתייצב. הסטנדרט ייקבע כשיזרימו לכיוון הזה יותר כסף".


- תודה על התשובות המעניינות, ובהצלחה!

14 תגובות:

  1. תודה על הראיון המעניין! כן ירבו!
    איתמר מורה מעולה, הוא בטח גם ראש מסלול מעולה פלוס.

    השבמחק
  2. ריאיון מעניין. לגבי מה שאמרת גיא על אפליקציות אז בינתיים הגופי תוכן הגדולים דווקא די מאכזבים חוץ מכמה בודדים, בעיקר רואים את זה בקלסיקות שהם מביאים לטבלטים

    השבמחק
  3. תודה איתמר וגיא על הראיון המעניין.
    אני חושבת שהאמירה של איתמר בדבר חיוב הסטודנט להתפתח באופן כמה שיותר רב תחומי מעידה על תפיסה חכמה ופרקטית. בתור מאיירת שלא השכילה להתפתח לאנימציה, עיצוב גרפי, איור ממוחשב וכד' אני משלמת על כך מחיר יקר.

    אגב, איתמר כאן? יענה על שאלות נוספות?

    השבמחק
  4. איתמר נמצא כרגע בארה"ב. ישמח לענות לכשיחזור. את מוזמנת לשאול, עם או בלי הקשר לראיון :)

    השבמחק
  5. שמרית - תודה. הראיון הוא כנראה די חד-פעמי, משהו שפשוט הופיע אצלי ברשימה של "רעיונות לספיישלים בבלוג" שהצטברה שלפני עליית האתר. איכשהו גם יצא לפועל, שזה נחמד

    גורגי - יש משהו בדבריך. אדפטציות של ספרים קלאסיים וכו'. יהיה מעניין אם גם נציג של ההוצאות הגדולות (וגם הקטנות או המתמחות בדיגיטל) יגיב. אחד הדברים שאולי לא ציינתי במחשבה שהבעתי לגבי תוכן דיגיטלי לילדים (ואני לא בטוח שאיתמר הוא הכתובת לשאלה) זה מה משך עבודת המאייר על ספר דיגיטלי כזה, התחושה שלי היא שהתהליך קצר משמעותית ושונה באופן מהותי בהשוואה לאיור ספר ילדים מודפס..

    לגבי מה שאמרתי על התבססות "קטגוריה נפרדת"/נבדלת של תכנים כאלה, אולי כדאי להזכיר את המוצר המעניין הבא:
    http://www.totoyacreatures.com/#/video

    אורית - הוא באמת ישמח, וגם אני, משוכנע שכתמיד יהיו לך שאלות מעניינות!

    כהרגלי, אחרי פרסום הראיון נזכרתי בשתי סוגיות שלא התייחסתי אליהן (אולי טוב שכך, לא ניתן להקיף את הכל. איתמר, אין צורך שתענה): [1] "חקר האיור" בארץ, וההתייחסות לאיור במחקר, שהיא - לדעתי - יותר 'נושאית' מאשר צורנית-עיצובית. מתקשר למשהו שאני מתכנן כבר תקופה ארוכה להעלות בבלוג (יעלה מתישהו), [2] האם מסלול האיור בשנקר עוסק פחות בסוגיות חברתיות/אקטואליות בהשוואה לבצלאל למשל?

    השבמחק
  6. אולי יותר גרוע מסיפור קלאסי שמקבל גרסת ipad עלובה זה שלוקחים מאייר מוכשר לעשות את הספר הדיגיטאלי ואנשים קצת פחות מוכשרים לעשות את הספר עצמו והאנימציות או המשחקים....במקרה הראשון לפחות נשאר המקור האיכותי

    השבמחק
  7. אני חושב שגם ירמי עושה קצת אנימציה.

    השבמחק
  8. יונתן - לזה בדיוק התכוונתי כששאלתי האם המוצרים הלא-שלמים או המזורזים שיוצאים לשוק לא עלולים לפגוע באימוץ התוכן הדיגיטלי לילדים, והנכונות לשלם עליו, בשנים הבאות

    השבמחק
  9. גיא צריך לראות אם אין מצב שחלק מהאפליקציות ספר האלו לא יוציאו בהמשך עידכונים טובים או מעוצבים יותר בחינם.

    השבמחק
  10. הי איתמר וברוך שובך,
    מעניינת אותי עמדתך ביחס לסוגייה "איור תמורת קרדיט" או תמורת שכר זעום ומעליב (לדוגמא 150 שקלים עבור שער מאוייר בעכבר העיר).
    ריכז וכתב יפה על העניין אבירם מאיר ב"אנטייטלד" http://untitled.org.il/?p=10029 והרשת געשה...
    מהי עמדתך כמאייר ומה עמדתך וכיצד היא באה לידי ביטוי כראש מחלקה?
    תודה :)

    השבמחק
  11. הי אורית, תודה
    הנושא הזה חם מאד, אנחנו נתקלים בתופעת הקרדיטים לא מעט.
    אני אישית חושב שזה בומרנג, אם מסכימים לאייר עבור סכומים מגוחכים הדבר הופך למקובל, ובסוף הנפגע הוא המאייר.
    כראש מסלול (ראש המחלקה הוא מר איציק רנרט) אני בעיקר נזהר מהצעות לשת"פים עם גורמים חיצוניים. לא מעוניין לקחת חלק במסחור סטודנטים אלא אם יש בכך תמורה ראוייה עבורם (לאו דווקא כלכלית).

    השבמחק
  12. יצא עכשיו ספר ילדים חדש (ויפה) של רונה מור:

    http://ronamor.com/3326495

    השבמחק
  13. איציק רנרט מתארח השבוע בפייסבוק שנקר. ניתן לשלוח שאלות. כאן:

    http://pinterest.com/pin/269371621433632368

    השבמחק
  14. פעם (לפני האנימציה הוויראלית ולפני ראש מסלול שהוא מאייר) הדברים בשנקר היו קצת שונים. שחר קובר מספר (ומציג):

    "מתוך פרוייקט כרזות סטודנטיאלי, נוצר בסביבות 2003-2004 יחד עם נדב גזית ומיכל בדיחי. הפרוייקט נוצר אחרי שגילינו שרוב הסטודנטים והסגל בשנקר, שלא בחוג לעיצוב גרפי, לא ידעו שיש מסלול לאיור במכללה. (בדקנו אז גם מול מנכ"ל וסמנכ"ל שנקר או משהו כזה ושניהם לא ידעו על מה אנחנו מדברים). תלינו את הכרזות ברחבי המכללה כדי להראות לכולם שאנחנו קיימים. הכרזות נוצרו בקולאז' בגודל 5 על 9 ס"מ בערך והוגדלו בסריקה ברזולוציה גבוהה לכרזות גדולות. נוסטלגיה"
    http://flickr.com/gp/skober/d1by4h

    השבמחק