השוואה בין סטודנטים לאיור בשנקר ל'קבוצה הטרוגנית' - ייצוגי עיר העתיד

   
לא ציינתי בכותרת, אבל לדעתי זה כנראה הפוסט החשוב ביותר שפורסם בבלוג. מייד אסביר (ואז אחזור לנושא שבכותרת). אפשר אפילו לומר שהפוסט הנוכחי הוא בעצם אחת הסיבות לכך שפתחתי בלוג..
         
כמעט עשר שנים חלפו מאז התחלתי 'להתעניין' באיור ישראלי. אם הייתי מנסה לשחזר את הרגע, אני חושב שזה התחיל כשהכרתי את לירן  והבנתי שהוא חושב ללמוד איור ולהיות מאייר, ורציתי להיות בטוח שזה "מקצוע רציני", לימודים רציניים, שיש בכלל "תחום" כזה. ואכן, במבט לאחור, "תחום האיור" בישראל 2002 היה קטן וצנוע יחסית, למשל מבחינת אירועים, אני זוכר בעיקר את ה"פסטיויטל".. (היו כמובן עוד אירועים, אבל מעטים בהשוואה להיום). ההתפתחות של האיור בארץ ב-10 השנים האחרונות (שאחריה אני עוקב בהנאה רבה) בהחלט הוכיחה לי את "רצינות" האיור המקומי, גם כמקצוע.
   
 

נחקר בקבוצה הטרוגנית. בן 23

 
 
כפי שאולי ידוע לכם, אני לא למדתי איור, למדתי גיאוגרפיה וסוציולוגיה - אך בעקבות החשיפה לאיור, גם דרך מבט-מהצד על הלימודים בשנקר* והתעניינות שתמיד היתה לי בעיצוב, דגדג לי מאד לשלב בלימודים שלי עיצוב ואיור. פה ושם נעזרתי בלירן בשרטוטים ובהמחשות עבור עבודות שכתבתי. וזה טוב ויפה, אבל אז, בסמסטר ב' שנה ג' (2007), הגיעה ההזדמנות לדבר האמיתי - לחבר בין ה"התעניינות האיורית" ללימודים באוניברסיטה, ו"לחקור איור".
   
בקורס "עיר העתיד" בחוג לגיאוגרפיה באונ' ת"א התבקשנו לבחור מדיום ולנתח את ייצוגי עיר העתיד של נחקרים בהקשר לאותו מדיום. 'ייצוגי עיר' הוא מונח ששייך לתחום ה'גיאוגרפיה הקוגיניטיבית' (מוסבר בעבודה). בחרתי במדיום האיור - בין היתר כי המרצה דיבר על 'ציורים', בכלליות, ובעבודה התייחסתי גם להבדל איור-ציור. והנחקרים? יכולתי להעביר שאלון לגבי איורים קיימים, אבל לא פחות משדגדג לי לחקור איור, מאד רציתי לראות איך זה כשמאיירים רעיון מסוים שאתה מציג (בלי להיות מעצב/עורך בעיתון) - אז ביקשתי מכמה מחבריו של לירן לספסל הלימודים (במסלול איור בשנקר) להשתתף במחקר ולצייר במשך מספר דקות "עיר עתידית בעוד 100 שנה והאופן בו היא פועלת ומתקיימת".
   
 

נחקר בקבוצת הסטודנטים לאיור, בן 23

   

במשימה השתתפו 5 סטודנטים לאיור בשנקר (תודה יוני, נועה, אלי ואורנה!) בהשוואה ל-7 נחקרים נוספים מ"הקהל הרחב" (=קבוצה הטרוגנית, שאחד מהם, אגב, התברר כבעל כשרון ציור שלא נופל מהשנקריסטים). הרעיון היה להשוות עד כמה ה'עושר הייצוגי' - כלומר רמת הפירוט - של המאיירים משנקר רחב בהשוואה ל"קבוצה ההטרוגנית", ולהבין האם ההבדל נובע מטכניקה טובה יותר של איור והמחשה או מסיבות אחרות.
 
עד כאן ההקדמה. להלן הטקסט והמצגות. אגיד רק שדי השקעתי בהגדרת תחום/האיור (עמ' 3-5) ואני חושב שהגעתי להגדרה כללית שעשויה אולי להיות טובה גם בהקשרים נוספים + ליקוט נספחים (עמ' 5-6 והמצגת השנייה והרביעית).
   
קריאה מהנה ואשמח לתגובות!
       

השוואת ייצוגי 'עיר העתיד' בין קבוצת סטודנטים לאיור לקבוצה הטרוגנית
 
עבודה בקורס "עיר העתיד - ייצוגים של נוף עירוני עתידני"

         

לטקסט המלא בפורמט word - לחצו כאן     (ארוך - אבל יש 5 'הצעות-הגשה' ידידותיות. יחסית)

   

Open publication 

     

נספחים לעמ' 4-6

Open publication 

       

ציורי הנחקרים משתי הקבוצות

Open publication

     
    

דוגמאות ל'עיר העתיד' באיור (לא חלק מהעבודה,
רק להציג למרצה ולכיתה את המדיום שבחרתי)

Open publication 

   

קורס בהנחיית ד"ר אמיר פורת, אוניברסיטת תל אביב
סילבוס הקורס - word

   
אחרי שהצצתם בעבודה, בטבלאות וכו' בטח שאלתם את עצמכם למה השקעתי ככה, ולמה כל-כך מפורט (עבודה רגילה, לא סמינריון). אני מניח שהיו שתי סיבות - אחרי כמה שנים של היכרות עם האיור הישראלי, מה שיש בו וגם מה שחסר, השתעשעתי ביני לבין עצמי עם המונח "מחקר איורי", שקצת התאהבתי בו (בכל זאת, התעסקות איורית רצינית למי שהוא לא-מאייר..), ונדמה לי שזה גם *משהו שעדיין קצת חסר בלימודי איור בבתי הספר לעיצוב.
 
הסיבה השנייה היא שלמרות "המסגרת האקדמית", היה כאן חופש פעולה יחסי בשיטות המחקר והניתוח ורציתי לבדוק ולנסות דברים, והזדמנות להתנסות ולהבין עם עצמי מה זה אומר, מחקר איורי, ואילו בדיקות רלבנטיות עבורו (כמובן שיתכנו שיטות והגדרות רבות נוספות ל"חקר איור", מתאימות יותר או פחות לבתי"ס לעיצוב).
 
כל הזכויות על האיורים במצגות שמורות ליוצריהם ולבעלי הזכויות החוקיים. האיורים מופיעים למטרות אקדמיות, לימוד והמחשה