בזמנו היתה כאן סדרת פוסטים על "ספרים מאוירים לא רק לילדים" (חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4, חלק 5). החלטתי לא להמשיך את הסדרה הזו, ולראות מעתה בספרים מאוירים למבוגרים "דבר שבשגרה", "לבחון כל מקרה לגופו"
והפעם: הספר "עזים" של דניאלה כרמי והמאיירת הילה חבקין. על העטיפה הם מוגדרים כ"ציורים", אולי משום שהם לא לחלוטין אמורים להתכתב עם הטקסט? קראתי את הביקורות ב-nrg, "הארץ" ו-ynet והתייחסותן לציורים, וזה עדיין לא לגמרי ברור לי. מניח שלא נותר אלא לקרוא את הטקסט (החברתי והנוקב). בכל מקרה, הסגנון הזכיר לי קצת את "כל מה שנהרס, כל מה שנשרף"
"...הסופרת והציירת מנגנות דואט על נושא אחד בכלים שונים בתכלית. הן מובילות את הנושא לחילופין, כשני נגנים בהרכב שאינו סוטה מהבעת זעקה מרוסנת.." - הביקורת ב-nrg. גם כותרת הפוסט לקוחה משם
http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/308/533.html
עוד מאויר למבוגרים מהזמן האחרון: "פעם בשבוע" - פרשות השבוע "בזווית של העצמה אישית ותובנות", שאייר מנחם הלברשטט
http://www.menahem.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=227326
איור: מנחם הלברשטט |
ראיתי הבוקר ספר חדש שמשלב 10 סיפורים קצרים עם סיפור גרפי - "בגוף הדברים" / ענבר אשכנזי.
השבמחקהסיפור הגרפי הוא "קורות נדודי שנתי", שפורסם באתר הגלריה לאמנות ברוקלין, ניו יורק במסגרת הפרויקט The sketchbook project 2011
על הספר:
http://www.text.org.il/index.php?book=1201119
והפרויקט עצמו נמצא כאן:
http://www.arthousecoop.com/library/3270